תקציר: ביולי 2025, שוב היינו עדים להשפלה התורנית של ישראל ע"י ירדן, כשנבחרת הנוער שלה בכדורסל סרבה לשחק נגד נבחרת ישראל באליפות העולם בשווייץ. במזרח התיכון, מי שאינו שומר על כבודו אינו ראוי לכבוד. ישראל מקבעת בהתנהגותה את האמונה הערבית, שהיהודים הם בני חסות / 'דימי', שחייבים לשלם למוסלמים מס, להתרפס בפניהם ולהתבזות מולם, כדי שיוכלו לחיות כאן.
![[בתמונה: יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2022/04/הישראלי-מתנהג-כדימי.jpg)
עודכן ב- 7 ביולי 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר ראשון על ההתבזות הישראלית ביחסיה עם ירדן. למאמר הקודם:
* * *
ביולי 2025, שוב היינו עדים להשפלה התורנית של ישראל ע"י ירדן, כשנבחרת הנוער שלה בכדורסל סרבה לשחק נגד נבחרת ישראל באליפות העולם בשווייץ.
כתב על כך, בצדק רב, ד"ר משה אלעד ב'מעריב', תחת הכותרת: "ירדן המציאה סוג חדש של שלום – שלום היברידי":
"אילו הייתי צייר קריקטורות, הייתי מצייר יד ישראלית המאכילה ומשקה את התושב הירדני, וזה בתגובה חושף את מלתעותיו ונושך אותה. סירובה של נבחרת הנוער הירדנית בכדורסל לשחק נגד נבחרת ישראל באליפות העולם המתקיימת בימים אלו בשווייץ הייתה עוד סטירת לחי של מדינה ערבית המצויה בהסכם שלום עם ישראל. מדינה הזוכה לקבל מישראל משאבים יקרי ערך, ובתגובה מגלה עוינות, איבה וכפיות טובה.
הסכם השלום בין ישראל לירדן, שנחתם ב־1994, קובע כי ישראל תספק לירדן כ־50 מיליון מ”ק מים בשנה, ואחרי בקשות ותחינות ירדניות, הועלתה הכמות ל־100 מיליון מ”ק. הסכם נוסף, משנת 2016, קובע שישראל תספק “לגורמים ירדניים” כמות משמעותית של גז טבעי למשך 15 שנה. הסכם השלום גם מעניק לירדן גישה ישירה לשוק הישראלי וזכות לשיתוף פעולה כלכלי, תיירותי, טכנולוגי וחקלאי. והיתרון החשוב מכל – הירדנים נהנים מתיאום ביטחוני פורה ויעיל עם ישראל.
ומה מעניקה לנו ירדן בתמורה? מנות גדולות של כפיות טובה, שפע עוינות ציבורית, גלי הטפה בלתי פוסקים נגדנו במסגדים ובכלי התקשורת, הפגנות רבות־משתתפים וחרם על התיירות לישראל."

אפשר להשוות: איך סעודיה שומרת על כבודה הלאומי?
אחד הקודים החשובים ביותר בפרדיגמת חשיבה המזרחית - הערבית הוא, הבוז למי שאיננו שומר על כבודו. הנה תראו מה קרה כפורסמו דבריו של שר האינפורמציה הלבנוני, ג'ורג' קרדחי, שבאוקטובר 2021 תקף את הסעודים על הפעולות הצבאיות שהם מבצעים נגד החות'ים, שלוחיה של איראן. קרדחי טען, שהחות'ים רק מגנים על עצמם מפני התוקפנות הסעודית.
ומה עשו הסעודים?
- גרשו את השגריר הלבנוני מארצותיהם;
- קראו את שגריריהם בלבנון להתייעצויות;
- הפסיקו את כל הייבוא מלבנון.
כתוצאה מכך החלו תגובות נגד בלבנון; וכולם פעלו לפתרון המשבר; שכן, לבנון תלויה בכסף הסעודי שסייע לה לשרוד בעקבות המשברים התכופים שהיא עוברת.

ואיך שומרים הירדנים על כבודם, כשישראל עולבת בהם?
במרץ 2021 התכוון יורש העצר הירדני, חוסיין בן עבדאללה, לבקר ביקור בזק בירושלים. במסגרת ההכנות לבואו, החלה היערכות בשטח ונסגרו כבישים מסוימים. שני אוטובוסים מצוותו של חוסיין, ללא יורש העצר הירדני, כבר הגיעו לירושלים (אייכנר וסלאמה, 2021).
אלא שאז התעוררה מחלוקת בנוגע לסידורי האבטחה, היקפי האבטחה וסוגיות נוספות. הפרטים אינם משנים. הירדנים התרגזו והחליטו לבטל את הביקור. הם טענו כי ישראל שינתה את תוכנית הביקור באופן שיקשה על תושבי ירושלים, ובשל כך החליט יורש העצר לבטל את הגעתו בכדי לא להקשות על הפלסטינים להגיע ולהתפלל. יורש העצר לא הספיק להגיע לגשר אלנבי וצוות האבטחה המקדים הונחה לעזוב מיד את ירושלים ולחזור לירדן (אייכנר וסלאמה, 2021).
ירדן הגיבה מיד על העלבון הזה: היא מנעה את מעבר מטוסו של ראש הממשלה דאז, בינימין נתניהו בשטחה, וגרמה לדחיית ביקורו באמירויות.

מה שורש הבעיה עם ירדן?
השלום עם ירדן נראה כאילו הוא כמעט הדדי לחלוטין - בניגוד לשלום עם מצרים שבו נתנו להם את כל האדמה, על הנפט שבה, והרסנו יישובים - פה כמעט שלא החזרנו אדמה (למעט נהרים וצופר), וקיבלנו 'שלום'; אבל, בדיוק פה טמונה הבעיה.
על פי התפיסה האסלאמית, בן דת נחותה (יהודית או נוצרית) מורשה לחיות במדינת הקדש מוסלמית ('דאר אל אסלאם' משמע, כזו שנכבשה בעבר ע"י מוסלמים; משמע, ישראל) תחת הגבלות והשפלה תמידית. הוא קרוי דימי - או אהל דימא, קרי, בן חסות, ומחויב במס גולגולת (ג'יזיה), תמורת הזכות לחיות על אדמת הקדש מוסלמי, ולא די בכך. מצווה היא להשפילו, בעיקר בעת התשלום [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן].
הירדנים - כמו כל מדינה מוסלמית באזורנו, המקיימת עימנו יחסים - זקוקים לסמליות של קבלת דמי החסות מ'הכופרים'. אנחנו לעומתם חייבים לוודא שכל דבר שניתן להם אינו נתפס כך. זה מסר סמוי שבני המרחב הזה מבינים היטב - כולל הפלסטינים שבתוכנו...
כולם באזור מבינים זאת חוץ מאיתנו, כי היהודים לא מבינים כלום. הם מתנהגים כאילו הם לא חיים במרחב הזה ומתעקשים שלא להבין את מסריו. עובדה זו בלטה במיוחד בסוגיית מתן המים לירדן, והיא משליכה על התנהגותה של ירדן כלפינו היום [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן].
איך מתנהגת ישראל כלפי ירדן? ההיפך!

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
- הרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News'.
- אוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי').
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
- פנחס יחזקאלי (2022), דמי חסות (פרוטקשן) ו'כופרים בני חסות' ('דימי') באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/8/22.
- גרשון הכהן (2021), הסכם המים עם ירדן – לא לומדים כלום ואין גם שכל להצטער! ייצור ידע, 16/10/21.
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: ההתבזות הנמשכת ביחסי ישראל ירדן, דוגמאות | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: ההתבזות הנמשכת ביחסי ישראל ירדן: דוגמאות | ייצור ידע
אין ספק שהבזיון היה צריך להעצר מזמן. אנחנו חוששים מהצל של עצמנו. לא יקרה כלום אם נעמוד על כבודנו קצת, גם אם לא יהיה שגריר ירדני בישראל לתקופה מסויימת בה תתבצע הגדרה מחדש של יחסינו. הם לא יכולים להמשיך להחציף פנים אלינו בצורה כל כך נוראית, ולפעול נגדנו בעולם הערבי ובאו"ם ולצפות שנתנהג כרגיל, גם אם זה "לצרכים פנימיים" חיוניים של המלך.
הדבר היחיד אולי ששגוי במאמר – זה בנאום המוצע של רוה"מ (שעדיין לא ננאם לצערנו) – הדיבור על "עם ירדני". אין שום עם כזה. מדובר בבדווים שהובאו מחצי האי ערב לאחר מלחמת העולם הראשונה, בצרוף פלסטינים, בעיקר פליטי המלחמות.
עוד דבר – יש לוגיקה ברורה למאמצים הישראליים להשאיר את המלוכה מונשמת בירדן: מניעת שלטון רע בהרבה בגבולנו המזרחי הארוך (פלסטיני חמאסי / איראני). אבל צריך הערכה מחדש של כל הקונספט הזה אל מול הקונספט "ירדן היא פלסטין", כלומר קונספט לפיו יש מדינה פלסטינית כבר על שטח שהיה חלק מהמנדט הבריטי לעם היהודי, לא צריך עוד אחת, אולי צריך לאפשר לתושבי יו"ש להצביע לפרלמנט הירדני – ובכל מקרה להוריד מאיתנו את הלחץ על הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67.
עבר זמן רב מאז תחילת שנות ה- 70 כשהקונספט התגבש, וייתכן שיש לנו כיום סיכונים והזדמנויות אחרות בהקשר הירדני.
יתכן גם שהקונספט "ירדן היא פלסטין" יכול להתקיים יחד עם המשך המלוכה ולא מחייב את החלפתה בשלטון פלסטיני עצמאי. זה דורש ניתוח מעמיק של מכון מחקר רציני.